במשנה בפסחים יש מחלוקת קדומה לגבי גר שנתגייר בערב פסח < גר שנתגייר בערב פסח , בית שמאי אומרים ו טובל ואוכל את פסחו לערב , ובית הלל אומרים הפורש-. מן הערלה כפורש מן הקבר ( רש"י : וצריך הזאה שלישי ושביעי ' . ( בית הלל כורכים מילת גר עם טומאת מתים , ולפי פשט דבריהם נראה היה לומר , כי מי שפורש מן הנכריות במילה טמא טומאת שבעה ממש . ברם , הן התלמוד הבבלי והן הירושלמי הטעימו — ובאופן שונה — כי אף לפי בית הלל , אין רובצת על מי שמתגייר טומאת עצמו מחמת גויות . הבבלי מפרש , כי גר שמל וטבל אינו אוכל את פסחו לערב — לשיטת בית הלל — משום גזירת חכמים : "שמא יטמא לשנה הבאה ( רש"י : במת לשנה הבאה ערב הפסח , ( ויאמר אשתקד מי לא טבלתי ואכלתי — עכשיו נמי אטבול ואוכל . ולא ידע דאשתקד נכרי הוה , ולא מקבל טומאה , עכשיו ישראל ומקבל טומאה ( רש"י : אבל עכשיו הוא טמא . הלכך , כשמתגייר ממתין שבעה שאין לך טומאה שעברה עליו שלא טהר ממנה . " ( הווה אומר : לדעת בית הלל , גר שמתגייר בערב פסח ממתין שבעה ימים לא מחמת טומאה שבו , אלא דווקא משום שאינו מקבל טומאה בנכריותו . 167 שו '' ת לב אריה , סי' י . 168 בית האוצר , שם . ...
אל הספר