נזירות ביזאנטית במדבר תקוע ממר חריטון

יזהר הירשפלד מךבר תקוע משתרע ממזרח לתל תקוע , בשטח שבין נחל דרגה בצפון לבין נחל ערוגות בדרום ( ראה מפה . ( שטח מדברי זה משמש עד היום את הבדווים , באזור תקוע , לרעיית צאנם . הזיקה בין אנשי תקוע לבין המדבר הסמוך להם , באה לידי ביטוי כבר בתקופת המקרא . הכינוי "מךבר תקוע" נזכר בימי מלכותו של יהושפט מלך יהודה : "וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע" ( דברי הימים ב' כי , כ ) ופעם נוספת בימיו של יהונתן החשמונאי : ... " וידע בקךזיךס ויבקש להמיתו . וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למךבר תקוע ויחנו על מי באר אספר" ( מקבים א , ט , לב-לג . ( סוגי המנזרים השונים במךבר תקוע , כמו בכל מךבר יהיךה , התפתחו שני טיפוסים של מנזרים : מנזרי מתבודדים , המכונים "לאורות , " ומנזרים שיתופיים , המכונים "מנזרי קוינוביון . " שני טיפוסים אלה נתקיימו במקביל זה לצד זה . מנזר הלאורה הותאם במבנהו ובארגונו לאורח חייו עול הנזיר המתבודד . במשך השבוע חיו הנזירים בנפרד , איש איש בתאו , ורק בימי שבת וראשון נפגשו לתפילה משותפת . הלאורה היתה מורכבת מגרעין ובו כנסייה , מאפייה ותאי מגורים של ראשי המנזר . סביב הגרעין היו מפוזרי...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור