צבי אילן ועמנואל דמתי בשנת , 1977 במהלך בדיקת קטעי תעודות מתוך אוסף הגניזה הקהירית הנמצא באוניברסיטת קמברידג' שבאנגליה ( במיוחד תעודות שיש בהן רשימות של קברי צדיקים , שרשמו סופרים ועולי רגל שביקרו בארץ בימי הביניים ) נתגלתה רשימה מהמאה ה 14 לספירה , המונה קברי צדיקים במקומות שונים בגליל העליון . לאחר ציון הכפר קציון , המוכר לנו בצפון מזרח הגליל , נכתב : "בכפר מארוס - ר' חנתאור [ או "חנה אחר [ " וצדיק אחר לא נודע שמו במערה אחת . " מאחר שהנייר היה פגום בדיוק באותו מקום ובאין נוסח מקביל , קשה לדעת בדיוק את שם הצדיק . עד לאותו יום השם מארוס לא היה ידוע במקורות היסטוריים . בעקבות בירור קצר נמצא , כי כפר בשם זה עמד על תלו עד שנת , 1948 כארבעה ק"מ ממערב לאילת השחר , על המדרונות המשתפעים מרמת עלמה לעבר בקעת חולה . תושביו האחרונים היו אלג'יראים ( המכונים "מוגרבים , ( " שאבותיהם התיישבו בתחילת המאה הקודמת באזור זה . חטיבת "כרמלי" כבשה את הכפר במלחמת השחרור , לאחר שתושביו השתתפו באופן פעיל בקרבות נגד היהודים . בהמשך החקירה התברר , שבמקורות שומרוניים מימי הביניים נזכרים שני אישים שומרונים נכבדים ...
אל הספר