רחל אבינעם דנין מן הגבעות , הצופות אל שדות הקמה הירוקים ליד בית קמה שבנגב , נשקף באפריל 980 ו מראה נדיר : המאגר המלאכותי של מי השטפונות עלה כמעט על גדותיו מחמת כמויות המים הגדולות , שזרמו אל המקום בעקבות נשמי הברכה . עם קצת דמיון , עשוי היה כל צופה לחוש כאילו הוא מצוי באחת מארצות אירופה ברוכות המים . אך לא רק המאגרים המלאים , הנחלים הגואים והמעיינות השופעים תרמו לתחושה בלתי'שכיחה זו . באותה מידה של הצלחה , עשו זאת נם מרבדי הפרחים מרהיבי העין , שהשתרעו על פני חלקים נרחבים של הארץ ועוררו התפעלות בשל עוצמת פריחתם של אלפי מינים וזנים . עובדה כמעט בלתי ידועה היא , שמספר המינים והזנים של צמחי הארץ עולה על אלה של רבות מארצות אירופה . באזור ירושלים בלבד מצויים כאלף מיני צמחים וזהו , בערך , גם מספרם הכולל של צמחי בריטניה או הולנד . ההיסטוריה יודעת לספר , כי מהרקפות , הכלניות הצבעונים והנךקיסים של ארץ ישראל , תרבתו את פרחי הנוי , הצומחים כיום לתפארת בגינות אירופה ואמריקה . אבל , הארץ שימשה , מסתבר , לא רק כארץ מוצא לפרחים יפים , אלא נם לצמחי תועלת רבים . כך , למשל , תורבתה מן הצמחים שלנו החטה , ...
אל הספר