מיכה לבנה אילו קמו היום מקברם טרומפלדור וחבריו , היו מתקשים מאוד להכיר את נופה של הארץ . בעצם אין צורך להטריח אותם כדי לראות עד כמה שינינו את פני ארצנו , הרי עוד חיים עימנו בשיבה טובה אחדים מבני דורם , וסיפוריהם קולחים בעוז . גם בכתובים נוכל למצוא שפע של עדויות ותיאורים על דמותה של ארץ ישראל לפני עשרות אחדות של שנים . רושם אדיר עשו עלי בילדותי סיפורים על שפע המים בעמק החולה ; הנער אמיץ הלב מיסוד המעלה , שננרף במימיו הגועשים של נחל דישון ; חברי אילת השחר שנסחפו במי נחל חצור ; העגלות עם התגבורת לתל חי , ששקעו בבוץ ; טיולים בסירות באגם החולה ובביצותיו ; ומסעו המוזר של נבריאלי בארץ פלני מים , החוצה נחל אחר נחל בהימלטו מפני המגייסים לצבא התורכי , ממטולה דרך נחל עיון , החצבני , הדן עד לבנןאס . אגב , שמה של רשימה זו לקוח משמה של חוברת שפרסם נבריאלי זה , לימים מורה ומחנך ידוע . וכך כתב שם גבריאלי על החוויה שזכה לה משהגיע לחצבני , בקיץ של שנת , 1918 עייף ורעב , צמא וקרוע , יחף ופצוע : " כאן נגלה לפנינו עולם חדש . מסביבנו הוריקו שיחים , פרחי הךדוף אדומים כאילו קישטו אותם בראשיהם , והפלג הזך אשר...
אל הספר