עז » פז באחד מימי מאי 1968 הדהד קול פיצוץ במורדותיהם המערביים של הרי יהוךה . לכאורה , פיצוץ נוסף במחצבת הךט 1 ב , שייעודה לספק חצץ לבנייה . אלא שפיצוץ זה היה שונה בתכלית ממאות הפיצוצים שקדמו לו ; הוא חשף פתח קטן לעולם קסום ומופלא , שהיה חבוי במעבה האדמה , נסתר מעין אדם . לפני כמאה מיליון שנה , בתקופה הנקראת בפי הגיאולוגים בשם קנומן , כיסה ים חם ורדוד את מרבית שטחה של ארץ ישראל . על קרקעיתו של אותו ים שקע חומר רב . ברובו היה זה חומר גירני , המכיל בין השאר שלדיהם של בעלי חיים ימיים שונים , ובעיקר שבלולים וצדפות ; מיעוטו סחף מהיבשה הסמוכה . החומר שהצטבר בשיעור של כעשרה סנטימטר לאלף שנה , התלכד לסלעים . הסלעים הנפוצים ביותר שנוצרו באותה תקופה הם סלעי הגיר והדולומיט , אשר הורבדו בשכבות אופקיות - כדרכם של חומרים השוקעים מתחת לפני המים . לאחר ששכבות אלה הורבדו זו מעל זו , והצטברו כדי 750 מטרים החל השלב השני בסיפורו של המקום : כוחות עצומים פעלו על קרום כדור הארץ , לחצו על שכבות הסלע וקימטו אותן . תוך כדי כך יצרו את הרכס ההררי של הרי יהודה , אשר התרומם מעל פני הים . אירוע זה קרה לדעת הגיאולוגים...
אל הספר