יוחנן בן יעקב דברים ח , ' ח משל יותם מבליט את מעמדו המיוחד של הזית בין עצי ארץ ישראל . בבקשם אחרי מלך העצים , טבעי וברור שהפנייה תהיה ראשית אל הזית , אשר לו מעמד בכורה בין העצים וראוי הוא למלוכה . ניתן להניח , כי הזית קנה לעצמו מעמד נכבד זה בשל היותו מרכיב מרכזי בתרבות החומרית בימי קדם : "אין הבית עומד אלא על שני דברים הללו הזית והתאנה " ( ירושלמי , ביכורים ס " ג , ד . ( הקדמונים נהגו לאכול זיתים בצורות שונות : "זית דרכו לאכול - חי , יבש , מלוח , חי - טובל במלח ואוכל , ופוצעין את הזיתים שיצא מהם השרף " ( ירושלמי , פסחים ב , ' ה . ( אכן כבר אז ידעו את סוד "הזיתים הדפוקים . " מרבית תוצרת הזית הופנתה לייצור שמן . בהעדר אמצעי קירור , היה השמן מן הצומח משתמר לאורך ימים לעומת השומן מן החי . ולא רק למאכל שימש שמן הזית ; קשה לתאר את חיי הקדמונים בלא אפשרות להאיר את חשכת הליל . השמן היווה בסיס לאמצעי התאורה ומכאן זיקתו לחג החנוכה . אור הנר הוא סמל לאווירה מיוחדת של השבת והחג בישראל . המתבונן בעץ הזית , יבחין כי אף העלים מכסיפים ומאירים . המדרש אומר : " נקראו ישראל זית רענן - שהם מאירים לכל" ( ש...
אל הספר