יין ישמח לבב־אנוש

תהלים ק " ד , טו יוחנן בן יעקנ אירועים חגיגיים , מסיבות וסעודות מיוחדות , מלווים בימינו בהשקת כוסיות , קריאות "לחיים " ולגימת משקה חריף - כל זאת לשיפור מצב הרוח והגברת השמחה . כנזכר במקרא : "יין ישמח לבב אנוש" ( תהלים ק '' ד , טו ) מה עניינו של הביטוי "לחיים " וטקס השקת הכוסיות שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבותנו ? נראה שאלו מנהגים המיוסדים על המקום המיוחד שתפס היין בחייהם של הקדמונים . "לחיים " - ולא למוות ; שהרי בעבר נהגו להרעיל את הנידונים למוות בסם שהומס ביין . כך לדוגמה הוצא סוקךטס היווני להורג . וכך נשיר בחג החנוכה , בשיר "מעח צזד ישועת ... " "' זיין דעל מקכתי , כמעט שאבדתי . " ובשירת האזינו : "ענבמו ענבי ר 1 ש אשכלת מרות למו . חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר " ( דברים ל"ב , לב-לג . ( יין רעל מקביל לרעל הפתן . השקת הכוסיות , ככל הנראה השריד האחרון שנותר מהמנהג לערב את היין בכוסית בעל הבית עם היין שבכוסית האורחים . עדות שבעל הבית לא טמן רעל בכוסית אחד מאורחיו . רבים היו אלה ששתו את "כוס התרעלה " עד תומה .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור