הכרמל שימש נם כמאכל מבוקש ללא גריסתו ויתרונו על האביב הבלתי קלוי היה ביכולת ההשתמרות שלו . כנראה שהכרמל היה מזון דגני ראשון ששימר לו האדם בארץ ישראל . בעת הרעב , בימי אלישע הנביא היושיב בגלגל , מסופר : "ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לרום בכורים עשרים לחם שעדים וכרמל בצקלנו" ( מלכים ב ' ד , ' מב . ( תרגום אונקלוס מתרגם את המלה כרמל לארמית : " פירוכן , " ובערבית נקרא הכרמל אף בימינו בשם דומה : "פריכה . " מונח נוסף הנזכר במקורותינו הוא ה " לןלי . " במובנו הרחב הוא כולל את כל סוגי גרעיני התבואה הקלויים , הן אלה של הכרמל והן גרעינים שהבשילו לחלוטין והתקשו , במובנו המצומצם הוא מתייחס רק לאחרונים . בראשית הקציר , בטרם הביאו את העומר אל הכוהן במקדש והקריבו את הקורבן המתלווה אליו , נאסרה אכילת כל מאכל שמקורו מהדגן של השנה החדשה " ) איקור חדש" ו במינוח ההלכתי : ( "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את ץןרבז אלהיכם" ( ויקרא כ " ג , יד . ( כאן מדובר בזמן הקציר , כאשר הגרעינים כבר בשלים וקלים . וכן במגילת רות לאחר המפגש בשדה בין בועז לרות , בעת הקציר , הוא מזמין אותה לאכול עם ה...
אל הספר