אבינעם דנ » ן מדי שנה , בעת קריאת ההגדה של פסח , אני נזכר במראות שראיתי בעת שחקרתי את הצומח במדבר ולמדתי מהבדואים יושביו על המן , על השלו . על המים במדבר ועל צמחים המשמשים למאכל ולרפואה . " ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא " ( שמות ט '' ז , ט . 0 זהות המן שאכלו אבותינו במדבר העסיקה את דמיונם של חוקרים רבים במאות השנים האחרונות . במקרא תואר המן כטל שירד על פני האדמה . ד " ר שמואל דובדבני עורר את הספק , האם התופעה המכונה כיום "מן " בפי בדואים במדבריות השונים באזורנו היא אכן המן המקראי . עיון בספרו של יוסף בן מתתיהו "קדמוניות היהודים , " שנכתב במאה הראשונה לספירה , מראה כי המן נזכר בו ממש כפי שהוא נזכר במקרא . גם במאה השישית נכתב הסיפור המקראי בקוראן ללא פירושים ושינויים . מפרשים מוסלמים בפרס כתבו במאה התשיעית לספירה , כי המן הוא טיפות מתוקות , המצויות על שיחים שונים ובמיוחד על צמחי ההגה המצוי אשר אינו נפוץ בכמות רבה בסיני אך נפוץ ביותר בפרס . צמח זה מכונה בפרסית תךנג ' בין ובפי הבדואים באזורנו שמו עקול ( על שמו קרויה הבאר אבו עקילה - היא אבו עגילה בפינו . ( השימוש במונח "מן "...
אל הספר