" תנו רבנן : לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך , אמר : אוי לי , שמא בשביל שסררותי עולם חשוך בעדי , וחוזר לתוהו ובוהו , וזוהי מיתה שנקנסה עלי מן השמים !? עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפילה . כיון שבאה תקופת טבת , וראה יום שמאריך והולך , אמר : מנהגו של עולם הוא ! הלך ועשה שמונה ימים טובים . לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים . הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת אלילים " . ( עבודה זרה ח' ע " א ) חוץ מן הרמז בברייתא הזאת על "ימים טובים" שנקבעו "לשם שמים" על ידי אדם הראשון , אין בידינו שום זכר לחג ישראלי קדום בעונה זו של היום הקצר . אם אמנם התקיים חג כזה בישראל בימי בית ראשון , הרי שלא העמיק שורשים . אולי משום שבעונה זו אין בארץ כל תפנית בגורמי הטבע , שיש לה השפעה מכרעת על גורל היבולים , כפי שיש בחגים שבהם "העולם נידון" " ) בפסח על התבואה , בעצרת על פירות האילן ובחג נידונין על המים" - ראש השנה פרק 1 £ משנה ב . ( ' הברייתא הנ"ל מובאת בגמרא ( ראה ש ( 0 להסברת מקורו של החג " סטורנלייא , " שהרומיים נהגו לחוג אותו סביב היום הקצר בשנה , ואשר השתקפותו נראית היום ב"חג המולד" הנוצרי . חג זה...
אל הספר