דחיפה חזקה לפיתוח ט"ו בשבט כחג ניתנה באמצעות פרסום הקונטרס "פרי עץ הדר" מתוך הספר "חמדת הימים . " ספר זה נתחבר , כנראה , באמצע המאה השבע עשרה על ידי אחד מגדולי המקובלים בצפת ( אולי ר' בנימין הלוי . ( "פרי עץ הדר" מוקדש כולו ל'תיקון ליל ט'ו בשבט / ובו פרטים על סדר אכילתם של שלושים מיני פירות תוך ברכות ותפילות , ולימוד קטעים מן התורה , מן הנביאים ומן הכתובים . קיום סעודת מצווה זו ב"עסק גדול" ובאוירה הדומה לסדר ליל פסח פשט במהרה בקהילות רבות , תוך הדפסת מהדורות רבות של "פרי עץ הדר . " אחד היסודות הבולטים בטקס זה הוא שתיית ארבע כוסות יין בין הפרקים השונים של סעודת הפירות . בכוס הראשונה מוזגים יין לבן . בכוס השניה - רובו לבן ומיעוטו אדום . בשלישית - חציו לבן וחציו אדום וברביעית - רובו אדום ומיעוטו לבן . מה מסמלים צבעי הלבן והאדום ביין "ארבע כוסות" של "סדר ליל ט"ו בשבט ? " ייתכן שהמפתח להבנת הענין הזה נמצא בעצם סדרן של הכוסות , המדגיש את המעבר מן הלבן אל האדום . מעבר זה בולט לעין בטבע הארץ בתקופת ט"ו בשבט , והשפעתו היתה בוודאי רבה ועמוקה על המקובלים בצפת , אשר מתוכם צמח ה"תיקוך הזה לליל ט"ו ...
אל הספר