ב"מגילת המקדש" ( אחת המגילות הגנוזות , שנמצאו במדבר יהודה , ואשר פוענחה ופורסמה ע"י פרופ' יגאל ידין בהוצאת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה , המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית והיכל הספר , ירושלים , ( 1977 נמצאים מועדים חקלאיים שאינם מפורטים בתורה שבכתב או בתורה שבעל פה . ידין מציע לראות את זמן חיבור המגילה בתקופת יוחנן הורקנוס הראשון או מעט קודם לכן , כמאתיים שנה לפני חורבן בית שני . מגילה זו קובעת מועד ביכורי חיטים ( שהוא זהה , עקרונית , לחג השבועות ) בנוסח ויקרא כ"ג 15 . 16 לאחריו , ממש באותו נוסח " ) שבע שבתות תמימות תהיינה , עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום ( " היא קובעת ספירת חמישים יום נוספים , אשר בסופה "מועד התירוש / ' ובו מפורטים ענייני הבאת היין החדש לבית המקדש והקרבנות שיש להקריב במועד זה . לאחר "מועד התירוש" הוראה לספירה של חמישים יום נוספים ( שוב באותו נוסח בדיוק ) עד ל"מועד היצהר , " בו יש להביא לבית המקדש מן השמן החדש ולהקריב קרבנות בהתאם . לדעת ידין , לוח השנה שלפיו נקבעו המועדים הללו הוא הלוח של כת קומראן : 364 יום , שבהם 12 חודש בני 30 יום כל אחד , ו"יום תקו...
אל הספר