אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי , באספכם את תבואת הארץ , תחגו את חג ה' ש : 1 עת ימים . ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון : ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הךר , כפת תמרים , וענף עץ עבת ועךבי נרול , ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים : ( ויקרא כ"ג ( 40-39 בדברי חז"ל יש מדרשים רבים המאירים צדדים שונים של "ארבעת המינים" הללו באור סמלי , כגון : הקבלתם לשכבות שונות בעם ישראל , או לאבות האומה , ואף לאברי גוף האדם . למדרשים אלה נודע ערך רגשי רב , והשפעתם היתה רבה במשך הדורות . הרמב"ם מזכיר את המדרשים האלה כדברי פיוט , האופייניים לבעלי המדרש , אך אינו רואה בהם הסבר ענייני . ואלה הם דבריו ( מורה נבוכים חלק גי , פרק מ"ג : ( " ואמנם ארבעה מינים שבלולב כבר זכרו ז"ל בו קצת סיבה על צד הדרשות , שדרכם ידוע למי שהבין דרכיהם , וזה שהם אצלם בדמות מליצת השיר - לא שהדבר ההוא הוא עניין הפסוק ההוא " . בזאת מדגיש הרמב"ם כי דרש לחוד ופשט לחוד , וכיוון ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" יש לחפש גם מה הוא "ענין הפסוק ההוא , " וכך הוא ממשיך שם : " והנראה לי בארבעה מינים שבלולב , שהם שמחה בצאתם מן המדבר , אשר היה לא מקום זרע...
אל הספר