אכן , ההלכה עוסקת גם בשאלה מה דין שיבה בסוכה במקרה של ירידת גשמים : כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי . ירדו גשמים . מאימתי מותר לפנות ואת הסוכה 1 י - משתסרח המקפה ואם יקלקלו הנשמים תבשיל המונח על השולחן שבסוכה . ; משלו משל - למה הדבר דומה ; - לעבד שבא למזוג כוס לרבו . ושפך לו הקיתון על פניו וסוכה פרק בי , משנה טי . ( מדברים אלה ברור , שההוראה לישיבה בסוכות אינה נובעת מצורכי האיכר בעונה זו , כי אס לצורך הצמדת זיכרון המאורעות ההיסטוריים אל החג החקלאי . ניתן אפוא לראות בכך נדבך נוסף בבניין השיטה של הטבעת נפשו של האיכר הישראלי בתחושה של הודייה לאל המוציא ממצרים , וקשירתה של תחושה זו בכל אחד מן החגים החקלאיים של הארץ . ואמנם כך מדגיש את הדברים בעל "הטור : " " תלה הכתוב מצוות סוכה ביציאת מצרים -- - לפי שהוא דבר שראינו בעינינו ובאזנינו שמענו ואף על פי שיצאנו ממצרים בחודש ניסן ולא ציוונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל - — ולכן ציווה אותנו שנעשה בחודש השביעי , שהוא זמן הגשמים , ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו , ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בס...
אל הספר