ראיית היחס שבין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא כ אהבת כלולות אינה נחלת הנביא ירמיהו לבדו . ישעיהו . יחזקאל , הושע - כולם ביטאו רעיון זה . איש איש בסגנונו , איש איש לפי דרכו . אין כל תמיהה , אפוא , שדימוי זה השתרש בעם נס לאחר שפסקה נבואה מישראל , אף שימש יסוד לראות את מגילת שיר השירים באורה של אהבת כלולות מיוחדת זו . עד כדי כך , ש אמר רבי עקיבא : חס ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל . שכל הכתובים קודש , שיר השירים קודש קודשים ! ו דים פרק גי , משנה הי . ( מה נם , שב קודש הקודשים הזה יש לא רק תיאור אהבה שבינו לבינה , אלא משובצים בהם נם תיאורים צבעוניים ומרגשים של נופיה של ארץ ישראל וגרמי טבע שבה - זו הארץ שנעשתה חלק בלתי נפרד ממסכת האהבה הייחודית הזאת . התאנה חנטה פניה והגפנים סמדר נתנו ריח : -עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו : הדודאים נתנו ריחי ; הנצו הרמונים - כל הציורים הללו ורבים רבים אחרים משקפים בבירור את התקופה שבין פסח לשבועות , הניבטת מכל פרק ופרק בשיר השירים . בתקופה זו היו עולים לרגל לירושלים - מי לקראת חג...
אל הספר