כל מראות הנוף הללו של ארץ ישראל לעת קציר וביכורים המשוקעים במשנה , בתוספתא בנמרא ובמדרשים . עברו עם עם ישראל מארץ לארץ בכל גלויותיו , אף התבטאו בצורות שונות של ברכות , תפילות ומנהגים בחיי יום יום ובחנים . אחד המנהגים המיוחדים , שנפוצו בקהילות רבות בגולה , הוא לקשט את בית הכנסת ביום מתן תורה ב ירק לשבועות . - מעין זיכרון לאומי והבעת געגועים לשדות הארץ בימי קצ ר . כדי למנוע את התפתחותו של חג השבועות לחג חקלאי כדרכי הגויים . ואולי יש להבין בהקשר זה גם את דברי ר' אליעזר בן עזריה : " אם אין קמח אין תורה - אם אין תורה אין קמח" ( אבות גי י '' ז ) כאומר : לא ניתנה תורה לישראל אלא בעצרת , שבה כבר נראה הקמח - לאחר ימי הספירה והחרדה . אך עם זאת עצם הצלחת היבול תלויה בתנאי של "אם שמוע תשמעו" לדברי אותה תורה . ואולי יש כאן גם רמז אסוציאטיבי חקלאי לאפשרות שאם לא תקויים התורה , שהתקבלה בחג הקציר , עדיין יש חשש ל"קולות ומטר" ב"ימי קציר חיטים" ( כפי שקרה בימי שמואל ) ושוב לא יהיה קמח ... ואם להפליג הלאה ברמזים אסוציאטיביים , אפשר לראות גם זאת :
אל הספר