אם כי עיבור השנה מקורו בהוראה שמור את חדש האביב ועשית פסח ... נזקקו חז ל נם לסימנים נוספים בטבע , נוסף לבדיקת מצב האביב בתבואה , לערות כי אמנם הגיע זמן העיבור . להלן דוגמאות מספר לדיוני חז"ל בסוגיה זו מתוך התוספתא , פרק ב במסכת סנהדרין : הלכה ב : על שלשה סימנין מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה . על שנים מעברין ועל אחד אין מעברין ואם עיברוה הרי זו מעובדת . אם היה אביב אחד משני הסימניןהיו שמחים . הלכה O שלש ארצות היו מעברין את השנה : על יהודה ועל עבר הירדן ועל הגליל . על שתים מעברין ועל אחת אץ מעברין ואם עיברוה הרי זו מעוברת . ואם היתה ארץ יהודה אחת משתי ארצות היו שמחין מפני אביב שבא הימנה . הלכה ר -.אין מעברין את השנים לא מפני הגדיים ולא מפני הטלאים ולא מפני נוזלות שלא הגיעו וכולן עושין אותן סעד לשנה , ואם עיברוה הרי זו מעוברת . הלכה ט : אין מעבריןאת השנה מפני רעבון והלא אותה שנה ראויה היתה לעבר ומפני מה לא עיברה אלישע מפני שהיתה שנת רעבון וכל העם רצין לגרנות .
אל הספר