ענפי הרותם אינם חסרי עלים , אף-על-פי שהם מתוארים כך בספרים רבים . עלה-הרותם עשוי שני חלקים ו החלק התחתון הוא כעין קשקש שקערורי , הצמוד לגבעול ומתקיים כל השנה . הוא צופן בחיקו ציץ . שיוכל להתפתח לענף במחצית השנייה של ימות הגשמים . החלק העליון של העלה , שהוא מוארך וצר , מתקיים רק בענפים הצעירים , שצמחו בעונת הגידול של סוף החורף . עם בוא תקופת היובש נושרים החלקים העליונים של העלים ונשארים רק התחתונים . הרותם ענפים חדשים ורכים , אשר ירכינו עצמם בגלי הרוח ויזדקפו חליפות . בתנועה זו ייראו על גבי הרתמים גלים-גלים של זוהר אפור-כספי , ה"מסגיר" את זהותם למרחוק . אולם שעתם היפה ביותר של הרתמים מגיעה בימי שבט-אדר , כאשר הם מתכסים במעטה לובן של המוני פרחים פרפרניים-לבנים . בתקופה זו לא יוכלו גס המאופקים ביותר שבינינו להצניע התפעמותם מן העליצות הפורצת בנחלי הנגב בשפעת הפרחים הלבנים הללו . ההשתאות עולה וגוברת ככל שאנו קרבים אל פרחי הרותם וחשים בענני הבושם שהם מפיצים . אנו רואים את הדבורים העסקניות המבקרות בשיטתיות כל אחד ואחד מהם , ומתבוננים בגביעיהם הסגולים כהים ובקווים הדקיקים , הסגולים חומים , המע...
אל הספר