במחצית השנייה של המאה העשרים קרא הבלשן פילמור תיגר על תורת המשמעות של פודור וכץ . ( Filimore 1975 ) על פי תורה זו , משמעות של מילה או של מושג מתמצה כמנייה של רכיבי משמעות , או בשמותיהם האחרים — תבוניות , סממות , או סוגלים סמנטיים , כפי שראינו בדוגמת הרווק ( לעיל , פרק שני , סעיף . ( 3 פילמור מציע גישה אחרת הנסמכת על רעיון ה"תסריטים" של חוקר הבינה המלאכותית רוג'ר שאנק . ( 1969 ) שאנק רואה במבנה של התגובות האנושיות — ובכלל זה התגובות הלשוניות — מערך של "תסריטים" הנשלפים בסיטואציה מסוימת לצורך התמצאות מהירה ויעילה : מסעדה , נסיעה ברכבת , טיסה , בנק ועוד . התסריט משפיע על הציפיות ועל האופן שבו יובנו האירועים , ייקלטו ויפוענחו בתודעת המשתתף באירוע . כמו שאנק סובר גם פילמור שהתיאור הסמנטי של אוצר המילים ושל דרכי ארגונו צריך להישען על הפסיכולוגיה האנושית ועל צרכים אנושיים הבאים לידי ביטוי במערכת המושגית סמנטית . ( 1977 ; 1982 Filimore ) כך הולידה האי נחת של פילמור מהסמנטיקה של רשימות הרכיבים ( Katz & Fodor 1963 ) את תורת המסגרות הסמנטיות . מעתה לא תידון משמעות של מילה בנפרד תוך מניית רכיביה ,...
אל הספר