ליעקב בסר שלום , קראתי בעניין את הריאיון שערכת בעתון 77 גיליון 283 ( תשרי תשס"ד / אוקטובר ( 2003 עם פרופסור יפה ברלוביץ עם הופעת הספר שבעריכתה , שאני אדמה ואדמה , ואת רשימת הביקורת של יהודית רונן עליו , ואני מבקשת להגיב עליהם : א . הכלל היסודי של הגינות בכתיבה ואמת במחקר : "כל האומר דבר בשם אומרו - מביא גאולה לעולם" איננו מתקיים בכתיבתה ובדבריה של פרופסור ברלוביץ . ב . מי שמסיימת את הריאיון עמה בדרישה ש"העיקר שנלמד לא למחוק היסטוריות וספרויות - לא של נשים ולא של מיעוט כלשהו" - איננה נאה מקיימת . ג . העורכת מקבלת על עצמה בריאיון זה , ובאחרים שקדמו לו , "זכות ראשונות" בעיסוק המחקרי בספרות נשים עבריות . ובכן , למען הדיוק ההיסטורי אני מבקשת לציין , כי היו בעבר לא מעט גברים וגם נשים שכתבו על נשים סופרות עבריות , ובהן במרוכז , יהודית הררי בספרה אשה ואם בישראל ( תשי"ט . ( ד . פרופסור ברלוביץ הסתמכה על חוקרים וחוקרות שקדמו לה , שאבה מהם מלוא חופניים , ורק לעתים רחוקות טרחה להזכיר אותם כמקובל . אבל בוודאי שאין כאן " זכות , "ראשונים וגילוי ראשון . כל חוקר ( לרבות חוקרת ) מוסיף נדבך בבניין שבנו ק...
אל הספר