שנת גרוסמן (תשמ"ו)

משאל 'הארץ . תרבות וספרות / לראש השנה תשמ"ז : הטובים שבספרי שנת תשמ"ו השנה תיזכר כ"שנת גרוסמן" לא רק בגלל הוויכוח על טיב ספרו של דויד גרוסמן , עיין ערך אהבה , רמתו ומוסריותו , אלא בעיקר בגלל השאלה העקרונית איך צריך לפרסם ספרים , והאם שיטות הפרסום צריכות להיות דומות לאלה של מוצרים אחרים , או ייחודיות לספרות . לצדו "הסקנדל של השנה" - הוצאת המהדורה החדשה של שירי חיים לנסקי , מעבר לנהר הליתי . השנה החלה עם פטירתה של המשוררת יונה וולך והמהומה התקשורתית סביבה , והסתיימה עם מותו של המשורר והחוקר עדין הנפש ואנין הטעם דן פגיס , וההערכות הנלבבות שכתבו עליו ועל פועלו חבריו ועמיתיו . בין ספרי הפרוזה הלא מעטים שהופיעו השנה , כגון של ישראל המאירי , הלבנים , של צבי לוז , נפשו בכפו , ראויים לתשומת לב מיוחדת שניים : ערבסקות של אנטון שמאס , בגלל הביוגרפיה יוצאת הדופן של הכותב , ובעיקר בגלל סגנונו העברי הניחוחי ; וספרה של דורית זילברמן , מדובר ככל הנראה בזה , שייחודו בחוש ההומור שבו , לעתים עד כדי אבסורד ואיבוד שליטה , וגם משום שיש בו יצירת מיתוס של מקום - אילת ; שתי תכונות נדירות בספרות העברית . אף שרק...  אל הספר
כרמל