סימניה של ספרות חיה ומתפתחת (תשמ"א)

שאלה י כלפי אילו יוצרים ויצירות נהגה או נוהגת הקהילה הספרותית , העברית שלא כשורה ? את מי היא העדיפה ופינקה ללא הצדקה אמנותית מוצקת ? מהו לדעתך ההסבר האפשרי להעדפות בלתי מאוזנות אלה ? תשובה וו מפת הספרות בכלל והספרות העברית בפרט , איננה קבועה ויציבה , אלא נתונה לשינויים ולתנודות . כל דור בוחן את סופרי הדורות שקדמו לו ומעריכם מחדש , כדי להיטיב להבינם , ובעיקר להיטיב ולהבין את עצמו . בהערכה מחדש זו חלים שינויים ביחס לאלו של הדור או הדורות שעברו . סופרים , שנחשבו ראשונים במעלה , מפנים את מקומם לסופרים שנחשבו לשוליים ולפחותי ערך , ולהפך . לעתים השינוי איננו נוגע להערכת הסופר כולו , אלא להערכת חלק מיצירתו : הדור הקודם העדיף חלק מסוים ביצירתו , ואילו הדור החדש מעדיף חלק אחר בתוכה . וכן חלים שינויים בהבנה , בהערכה ובניסוח המשמעות של אותה יצירה עצמה , בין דורות שונים . הרוויזיה שעושה דור ביחס לקודמו , היא סימן היכר מובהק לספרות חיה , ובלעדיה קיימת סכנת התאבנות ודריכה במקום . לחילופים אלה מן המרכז לשוליים ולהפך יש חוקיות קבועה , ואפשר לנסחה כמעט במדויק . שינויים אלה מלווים בדרך כלל במאבקים בין ד...  אל הספר
כרמל