חידושו של הספר בהעמדת יצירתו של גנסין במרכז ההתפתחות הספרותית של התקופה כולה וקריאתה על שמו : "העידן . "הגנסיני ביצירתו של גנסין רואה דן מירון " לא רק אלטרנאטיבה לסיפורת של המאה הי"ט , אלא גם סינתיזה של מרבית היסודות החיוניים של סיפורת זו , שלא בוטלו או נעלמו , אלא רק סודרו מחדש בתוך מערכת אסתיטית הירארכית שלא הייתה מוכרת בספרותנו קודם . "לכן יצירתו של גנסין פרשה במודע ממה שנחשב בעיני רבים כמרכז , והסיטה בכך את הספרות העברית כולה " לעבר מוקד של תחושת קיום ושל עיצוב . "אמנותי במאמר המרכזי בחטיבה זי : "גנסין אחרי חמישים שנה " ( 1963-1913 ) בודק המחבר כמה מן ההנחות המקובלות בתיאור התפתחות אישיותו ויצירתו , מפריכן ומציב כנגדן את הנחות היסוד שלו , כגון שבסיפור "בטרם" "הגיע גנסין לאיזה ברק של שלמות אמנותית , שאחר כך ויתר עליו או עימעם אותו - מדעת או שלא מדעת - בבואו לכתוב את 'אצל "' ( עמ' , ( 122 וכי הסיפור "אצל" איננו "סיכום יצירת , "גנסין " אלא חוליית הקשר הגדולה שבין יצירה זו , כפי שהתפתחה עד 'בטרם' ו'בגנים' ועד בכלל , לבין מה שיכול לבוא אחר כך" ( עמ' . ( 123 דיון מפורט יוחד כמעט לכל אחד ...
אל הספר