א . שם הספר כמפתח למשמעותו מירון איזקסון אינו מקל על קוראיו . שם הספר : ברחתי ודמיתי * הוא שם "קשה" שהקורא צריך להסס קמעא לפני שהוא יודע כיצד צריך לבטא אותו , ומה משמעותה של כותרת זו . וזאת , למרות הניקוד של המילה "ודמיתי" על העטיפה , ועל אף המוטו של הפסוק משיר השירים , ח 14 המוצב בראש הספר , כשהוא מנוקד , והמשמש מפתח להבנתו : "ברח - : דודי ודמה לף 1 •• 1 : לצבי 1 או לעפר v 1 האילים , ? T- T על - הרי " T בשמים . " ? T : יש לזכור שזהו הפסוק האחרון בשיר השירים , הפסוק החותם את הספר . האקורד האחרון . מן הראוי להתעכב יותר על שם הספר ועל המוטו שלו , המשרתים להפליא את המשמעויות שאותן ביקש המשורר לבטא בספר שיריו זה . שיר השירים , כלשונו כן הוא : המשובח שבשירים , המעולה שבשירים . זהו ספר האהבה הגדול בין החתן לכלתו , ובין הכלה לחתנה ; בין גבר לאישה ובין אישה לגבר . לכאורה , תוכנו חילוני , ושם האלוהים לא נזכר בו , ואפילו היו חכמים שרצו לגונזו . למעשה , בזכות דברי הסנגוריה של רבי עקיבא לא נגנז הספר : "שכל הכתובים קודש , ושיר השירים - קודש . "קודשים מכאן הפירוש האלגורי , המסביר את המגילה כולה כעלי...
אל הספר