לונדון לא מחכה לונדון בספרות העברית

מבוא : לונדון בספרות העברית לדורותיה א . נוכחות קבועה ושלילית לאנגליה , ובמיוחד ללונדון , יש נוכחות קבועה ומתמדת בספרות העברית לדורותיה , אם כי לא בשכיחות רבה . ללונדון כעיר אין תדמית חיובית בספרות זו . הערפל המאפיין אותה דרך קבע מבטא גם את הקדרות שהיא מטילה על הנמצאים בה , ומעצים את הלך נפשם , המקביל לאקלימה של העיר . גם באותם מקומות שנזכרות תכונותיה החיוביות של העיר , הן מסויגות על ידי אלה השליליות , הגוברות עליהן . אין בכוחה של העיר להצהיל את לבותיהם של מי שהגיעו אליה כדי למצוא בה רווחה ולפתור את בעיותיהם . תדמית שלילית זו של לונדון משותפת לכל הופעותיה של העיר בספרות העברית , בלי הבדל בין התקופות והיוצרים השונים . בספרות ההשכלה , שהיא ספרות לוחמת ואופטימית ביסודה , המאפיין את לונדון הוא השילוב בין סכנות וסיכויים . מימוש אחת האפשרויות הללו , תלויה באדם עצמו , ולכן יש פתח תקווה . לא כך בספרות התקופות הבאות . בספרות התחייה והתהייה התפיסה היא פסימית הרבה יותר . לאדם יש מעט מאוד שליטה על חייו . הוא נקלע לנסיבות שונות שבהן אין לו כמעט יכולת להשפיע ואין לו אפשרות לשנות את גורלו . תפיסה זו ...  אל הספר