ירושלים המנדטורית בראי הספרות העברית

א . שפע המתחמק מהגדרה מפת הספרות על ירושלים עשירה , מסובכת ומגוונת ומתחמקת מכל מיון והגדרה . ירושלים בתקופת המנדט בספרות העברית היא חוליה בשלשלת הארוכה , המפוארת והמורכבת של תיאורי ירושלים בתקופות שקדמו לה ובתקופות שבאו אחריה . עם זאת , אפשר לראות בה גם חטיבה עצמאית , במיוחד לצורך מתודי , שגבולותיו נקבעו על ידי מאורעות חיצוניים היסטוריים ולא על ידי מאורעות ספרותיים פנימיים . בה בשעה מושפעים תיאורי ירושלים בכלל ותיאורי ירושלים המנדטורית בספרות בפרט , גם מתיאורי תל אביב , כמעט מיום היווסדה ( תרס"ט . ( 1909 / מאותה שעה שנוסדה תל אביב , היה ברור שהמדובר בשני מרכזים גאוגרפיים , שהם גם שני קטבים מכל הבחינות האפשריות : התרבותית , הנופית , האנושית , ההיסטורית , המטפורית . מרגע שהספרות העברית החלה מתארת את תל אביב , ועוד קודם לכן את יפו היהודית ושכונותיה הראשונות "מחוץ , "לחומות בהן נווה שלום ונווה צדק , התחדד ייחודה של כל עיר בכלל ובספרות בפרט . מלכתחילה היה מובן שאין מדובר בשתי ערים , בשני מקומות גאוגרפיים , אלא בשתי הוויות מנוגדות ' . ההרצאה המקיפה והכוללת של אבנר הולצמן מאורגנת באופן מופתי...  אל הספר
כרמל