במשך תקופה ארוכה נתפש הצ'יף גאצ'ה בוטולזי בעיני הקונגרס כמכשול על דרך המהפכה . , "אינקטה" מפלגתו של הצ'יף , שקמה בראשית שנות ה 70 בעידוד הקונגרס , הפכה להיות אויבתו המושבעת . בוטולזי הצליח ליצור יחסי דו קיום עם שלטון האפרטהייד , ואלה היו לצנינים בעיני . "המאבק" הוא נחשב לנציג האותנטי של מרבית בני שבט הזולו , המונה כ 7 מיליון נפש - אחד הגדולים בשבטי דרום אפריקה . במקביל שימש כמנהיג הבלתי מעורער של חבל קוואזולו נאטאל , שדרבן היא העיר החשובה בו , וגם בשל כך זכה למעמד פוליטי משלו . הוא לא קיבל את מנהיגותו של מנדלה , ולא נרתם בצורה מתואמת עם הקונגרס למיגור השלטון הלבן , ועל כך החל לשלם מחיר , ככל שהתקרבה שעת האמת של הליכת השחורים לקלפי . ביולי 1991 שינה בוטולזי את שם מפלגתו ל"אינקטה מפלגת החופש" . ( IFP - inkatha Freedom Party ) הוא נבחר למנהיגה , וכעבור חודשיים חתם על "אמנת השלום , "הלאומי יחד עם נלסון מנדלה והנשיא דה קלרק . קודמי בתפקיד , השגריר צבי גוב ארי , הידק מאוד את הקשרים עם גאצ'ה בוטולזי . ואכן הצ'יף , שכבר ביקר בארץ ב , 1985 היה ידיד אמת של ישראל . עם זאת , התקרבות יתר אליו ב...
אל הספר