כעין המטבע "מי שהפקדון אצלו" מוצאים אנו בתוספתא ב"מ ראש פרק ג , עמ' : 73 אין השואל רשיי להשאיל , ולא השוכר רשיי להשכיר , ולא השואל רשאי להשכיר , ' ולא השוכר רשיי להשאיל , רל $ זד , ד , מפקי 7 י '"? אצלך רשיי להפקידן אצל אחר , 130 שהרי באופן זה הוא פשיעה , שבה חייב אף שומר חנם . והשווה ב"מ צג ע"ב . ומצאתי שכבר הקשה כן בעל משמרות כהונה בחידושיו למכילתא שם עי"ש . 131 ראה גם קושייתו של בעל משך חכמה על אתר . ואמנם , בפירוש זה ינחמנו למכילתא שם ( בהצעתו הראשונה ) מצאתי כפירושנו , אלא שלדעתו לומד ר' עקיבא מפטורו של שומר חנם בגנבה - אף-על-פי שכאן מצויים אנו בפרשת שומר שכר . לדרכנו , מדרש זה כשיטה שאין כלל חילוק בין שומר חנם לשומר שכר . 132 כ"ה לנכון בכ"י ערפורט ובדפוסים ; בכ"י וינה נשמטו ארבע התיבות האחרונות , כנראה מפני טעות הדומות להשכיר" ) - '' . ( "להשכיר" ובנוסח השלם מובאת הברייתא אף בירושלמי כאן פ"ג ה"ג , ט ע"א , ובכתובות פ"ט ה"ה , לג ע"א , ובקידושין פ"א ה"ד , ס ע"ב . כן היא מובאת בהלכות גדולות , חלק ב , ירושלם , תש"ם , עמ' , 420 ובפירוש ר"ח לב"מ כט ע"ב במשנת" ) ר' חיא ור' , "הושעיה ולא ...
אל הספר