פרק יא מהפכת התרבות והעתיד הקפיטליסטי

ל' עת במאה הזאת העשרים כבר אמת היה נדושה קריסתם היא שהמאורע של המשטרים הפוליטי הקומוניסטיים החשוב ביותר והרעיון הסוציאליסטי שעליו התבססו . אמת , יש עדיין לא מעט אינטלקטואלים המנסים להבדיל ביניהם ועומדים על דעתם שעוד נותרו קצת חיים ברעיון הסוציאליסטי , שהוא עצמו נתפס כמין נשמה פוליטית בת אלמוות המתגברת על הניוון ועל הרקב של התגלמויותיה בעולם הזה . אבל לרעיונות פוליטיים אין מעמד אפלטוני והם אינם מתקיימים בעולם אחר כלשהו . הם חיים ומתים בהיסטוריה . מה שהנם הוא מה שהם נעשים . אין טעם לומר שרעיון פוליטי לא עלה יפה משום שבני אדם לא יישמו אותו כהלכה או לא פירשו אותו כהלכה , או משום שהנסיבות זממו נגדו מזימות . אם אותו רעיון לא היה מסוגל לעמוד בפני טיפול שלא כהלכה מידי אדם או נסיבות שלא נחזו מראש , הרי היה בגדר הזיה פוליטית ולא בגדר רעיון פוליטי מציאותי . הזיות פוליטיות אינן יכולות לכפות את עצמן על המציאות אלא באלימות . זה היה ייעודו הטבע של הסוציאליזם : הזיה פוליטית שהתגלמה במשטר אימים , חלום בלהות היסטורי , שעכשיו הקיצה ממנו האנושות . אבל הקיצה למה ? עדיין לא ברור כלל מה משתמע מקריסתו של הרע...  אל הספר
הוצאת שלם