בהרצאה שסיכם בה פרופ' שרביט את מצב המחקר של לשון חז"ל , אמר את הדברים האלה : "כחוקר לשון חז"ל על גלגוליה יש לי עניין מיוחד במסורות הקריאה של קהילות אשכנז כיום . משום שהן הן ( איזו מהן (? שהכריעו בדורות האחרונים בקביעת פניהן של המשניות המנוקדות ושל הערכים בכל המילונים לספרות חז"ל ולעברית החדשה , ולמעשה 1 הן שקבעו את פניהן של כל (?) המלים המשנאיות המשמשות בעברית . "החדשה במאמר הזה יידון הנוסח "זומן" באחד מדפוסי המשנה האשכנזיים . אגב הדיון תינתן 2 הדעת למעמד שכבש לו משקל קטל במשנה , שעליו העיר שרביט במקום אחר : "פרשת 3 משקלן של התיבות ממין זה ( שותף , עובר , אומן , חומש ודומיהן ) צריכה . "עיון שנינו בברכות פרק ז משנה ה : "שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד , בזמן שמקצתן רואים אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון , אם לאו אילו מזמנין לעצמן ואילו מזמנין 5 4 . "לעצמן כך בכי"ק , וזה נוסח כתבי היד הטובים של ימי הביניים . בדפוסים — בכתיב חסר : לזמון . בדפוס לי מנוקד : לזמרן , בלא יידוע . וכן ע"ט : לזמרן — בלי דגש במ"ם , כמובן , כדרך ההגייה האשכנזית , שאינה נוהגת דגש אלא באותיות בכפ"ת . 6 המילה "זימו...
אל הספר