בקיץ 1917 כתב קפקא ביומנו רשימה קצרה על השוטה : "הזמנים הגדולים של שוטה החצר חלפו כבר ולא ישובו , "עוד והרי "היום 1 הכול פונה למקום . "אחר השוטה איבד זה מכבר את מקומו בחצרות השלטון , גורש מכיכרות העיר "ונעלם מקניין . "האנושות השוטה מסולק מן המציאות אך מגיע מכאן אל עולם הספרות . גם ביצירתו של קפקא הוא שב ותופס מקום . הספרות של קפקא היא כאותן ירושות של משחקי השוטים וקרנבלים שהיו מקובלים עוד בימי הביניים ותחילת העת החדשה , עד שנגזר עליהם להיעלם לאיטם בעידן הנאורות . השוטים נעשו מאז לדמויות ספרותיות , לגיבורים של " ספרות קרנבליסטית" המעתיקה את משחקי השוטים לפואטיקה 2 דיאלוגית ופרספקטיבה אירונית של התרבות . דין דומה חל על השוטה הגרמני שמצא מפלט אחרון בתיאטרון , במחזות הבארוק ועידן הרנסנס , עד שגורש גם משם על ידי הפילוסופים של הנאורות שראו בו את גילומה של חוסר הבינה , הקולניות , והמידה הרעה בכלל . למרות המלחמה שהכריזה עליו הנאורות בשמה של התבונה , חגג השוטה את חזרתו בספרות הגבוהה , בטרגדיה פאו 0 ט של גתה , במעשיות הרומנטיות , באנקדוטות של היינריך פון קלייסט ובמחזות של גאורג ביכנר . וכך , מע...
אל הספר