בלילות הארוכים של פברואר 1912 התקשה פרנץ קפקא להירדם . הפעם הצליח לגלות את הסיבה לנדודי השינה שלו : זה הז'רגון שטרף את שנתו . באותם שבועות טרח קפקא על הכנתה של הרצאת פתיחה לערב שירה באידיש . את התוכנית האמנותית של אותו ערב עתיד היה למלא ידידו השחקן יצחק לוי , חבר להקת התיאטרון היהודית שהופיעה באותם חודשים בפראג . האידיש , שכונתה על ידי יהודי מערב אירופה בשם "ז'רגוך , כינוי שהיה בו משום גנאי , לא היתה הלשון המדוברת של רוב היהודים תושבי פראג , שהתחנכו על הגרמנית ועל הצ'כית . קפקא גילה אמנם עניין עמוק בשפה ובספרות היהודית ממזרח אירופה , אך הוא עצמו לא דיבר אידיש . הוא סייע לידידו השחקן בארגון ערב השירה , בהשכרת האולם , בפרסום התוכנית ובמכירת הכרטיסים . ואז , עשרה ימים לפני המועד , לאחר שחברו אוסקר באום החליט למשוך ידו מן ההבטחה לשאת את נאום הפתיחה , נכפתה עליו הכנתה של הרצאת המבוא , ושנתו נדדה . את העניין של קפקא באידיש אי אפשר להפריד מן התיאטרון היהודי , מן ההצגות שראה בבתי הקפה של פראג , מן המחזות שקרא והסיפורים ששמע מפיו של יצחק לוי . הלהקה היהודית הציגה את רוב מחזותיה על במה מאולתרת ב...
אל הספר