המכתב הראשון

בערב אחד בחודש אוגוסט 1912 בא פרנץ קפקא לביקור אצל מקס ברוד . להפתעתו פגש שם בין מכריו , אנשי המשפחה , אשה צעירה מברלין , פליצה באואר שמה , קרובה רחוקה של משפחת ברוד , שערכה בפראג ביקור חטוף בדרכה לבודפשט . על קורותיה של פגישה זו יספר קפקא באריכות כעבור מספר שבועות באחד ממכתביו הראשונים לאשה זו , שתהא במשך חמש השנים הבאות מושא לאהבת כל מכתביו ותתגנב בדיוקן ספרותי לכמה מעבודותיו - זו הארוסה שפעמיים לא נשא לאשה ושיחסיו עמה עמדו כל העת בסימן המחלה , שתתפרץ לבסוף ותגזור עליהם פרידה סופית בדצמבר . 1917 על מכתביו של קפקא שמרה פליצה באואר שנים ארוכות , גם לאחר שנותקו יחסיהם ולאחר שעזבה את ברלין ואירופה והתיישבה בארצות הברית , עד שהעבירה אותם בשנת , 1955 חמש שנים לפני מותה , להוצאת שוקן . מכתביה שלה , לעומת זאת , אבדו . כך נותר רומן המכתבים של קפקא כמונולוג , בו מהדהד קולה של בת שיחו ממרחק , כפרפרזה , לפעמים כציטוט , או שהוא נבלע לגמרי ומשתתק בתוך תאוות הכתיבה שלו . בפרשת מכתבים זו מגלמת פליצה באואר את השתיקה : אלה הן השתיקות הארוכות בהן הסתתרה מפני מכתביו של קפקא המתדפקים על דלתות ביתה , המבש...  אל הספר