אולם סוציולוגיה מיסטית לא דואליסטית אינה סטאטית או חסרת תנועה וגם אינה הרמוניה של הוויה דוממת ; היא אינה התרחקות מן העולם . להפך , זוהי התפשטות , "הגדלה" של החוויה , בשפתו של ג'יימס , באמצעות הרחבת הגבול או הסף בין האני לסביבה והגדרתו מחדש ( כפי שעשה ג'יימס ) ובאמצעות העצמת המשמעות , הן של העולם והן של האני . באופן מוחשי , משמעות הדבר היא הבנה רב ממדית רחבה יותר של מושג האינטראקציה החברתית . לפעמים אנחנו הסוציולוגים מדמיינים לעצמנו שהתקדמנו מאוד מאו המודלים המודרניים , הפונקציונליסטיים , המוקדמים יותר של האינטראקציה החברתית כמוסכמה נורמטיבית וכמשחק תפקידים - הצד האינטראקטיבי של חברות העצמי - משום שעכשיו אנחנו רואים את האינטראקציה החברתית כתקשורת בין אישית . אבל מבחינה מעשית לעתים קרובות משמעותם של היחסים הבין אישיים היא החלפת סמלים בין עצמי מבוסס זה לאחר . אולם ראינו כי במסורות המיסטיקה של העולם הזה , בחסידות ובתורת הטאנטרה , אותו טקסט או אותה משמעות משולבים בהוויה חווייתית . יחסי הגומלין אינם מבוססים רק על המטבעות החברתיים העוברים לסוחר של האמונה והציפייה , או אפילו של התודעה , אלא על...
אל הספר