בעיניו של דורקהיים , מקור האנרגיה החברתית הוא האחרות . במונחים פסיכולוגיים אותה אנרגיה נובעת מתוך "רגרסיה של האגו" למצב של מיזוג אקסטטי בלתי מובדל , חסר פיקוח , עם החברתי ; זה האל , אומר לנו דורקהיים . במובן זה , המודל של דורקהיים הוא " , "אחר בכך שתיאורו את הקדוש מכיל את הקטבים האחרים , הדחויים של הדואליות שלו ; הוא "אחר" גם במובן החשוב כי אינו מן העולם הזה . כושר הכישוף והוואקאן מכונסים בהתקבצות חברתית , כך שגם הפנתיאיזם ואפילו הפוליתיאיזם של ויליאם ג'יימס , אשר דורקהיים דחה , מרוכזים לאל אחד , חברתי ומאוחד . המונותיאיזם החיוני של דורקהיים מתחלק בבת אחת ( שני עולמות , שתי ישויות , שני שלבים : ( אם נעשה שימוש במונח שטבע ובר , ( 1964 ) מיסטיקה "שלא מן העולם הזה" - העצמת חיי העולם הזה - רק באמצעות נטישת המיזוג עם הזרם הקדמוני . קידוש מחודש מעין זה הוא בדיוק דינמיקה של מהפכה , כפי שטען טיריאקיאן , וגילוי , "רצון"ה כפי שקבע . 'מסטרוביץ דבר זה קורה באמצעות "הכרת" הגוף נפש , שמתקיימת על ידי הכנעת רצונו של האגו . ההסתמכות על המיזוג שלא מן העולם הזה , כמקור הסופי של האנרגיה החברתית , מתרוקנת ...
אל הספר