זאת הייתה גם הרגשתם של התיאורטיקנים מאסכולת פרנקפורט , אשר קיבלה ביטוי חלקי במאמר הקלאסי "תעשיית . "התרבות כוחו של ניתוח תעשיית התרבות , שנעשה בידי התיאורטיקנים הביקורתיים , הוא הדגשת כישלונה של האמנות כעמדת יתרון חיצונית , המשמשת למחשבה ולתיאוריה ביקורתית , חלופית או שונה מהסטטוס קוו . אין דבר שנמצא מחוץ למנגנון הכוללני הזה . בתוקף השפעתה המקטלגת , התרבות היא חלק ממערכת הבקרה החברתית , המנוכרת עוד יותר בביטויה כאמנות וכבידור באמריקה . האמנות והתרבות הפכו , "עסק"ל המשגשג על גבה של תקווה כוזבת כי הן אכן מציעות חלופה למערכת הדיכוי והשליטה - אך הן רק מוכיחות את עצמן כעושקות סטריאוטיפים , כ"לחשי כישוף" או כ"סמלים , "מסחריים כך שהתרבות עצמה "מתמזגת עם . "הפרסום "הלחם שאותו מציעה תעשיית התרבות ... הוא אבן . "הסטריאוטיפים הערך שבניתרחם אינו טמון רק בשאט הנפש מחדגוניות התרבות ההמונית , ואפילו לא בהצבעה על חד הממדיות של החלופות חסרות המוצא , המוצעות באמנות או בהתנתקות מן העולם החיצוני , השונה ובהרחקת הזר באופן אישי או בייצוגים תרבותיים . במקום זאת טמון כעת הערך הייחודי של הניתוח שלהם בהתעקשות ע...
אל הספר