כל מצב יוצא דופן קומי מכיל בתוכו גורם משבש סדר ( מאיים , מפחיד , מחריד ) ומטבע הדברים הוא מכיל מרכיבים סותרי הנאה . מידת האיום קיימת גם אם היא שולית ולא מודעת . ואולם רמת ההנאה עולה על רמת החרדה ולכן נוצר הצחוק . טריסמן ( Trisman ) טוענת שאם נמקד את הקשב שלנו במלוא מאודנו ונסלק הסחות דעת תמיד ישמור חלק מן המוח על ערותו , ואם ייכנס מישהו כעת בפתח 5 עם אקדח ביד , לא ימשיך הקורא לקרוא משפט זה עד סופו . גם במצבי הומור ובהתבסס על חמשת החושים שלנו , פועל המוח ביותר ממישור אחד בו זמנית ; מצד אחד , הוא בוחן את מידת האיום שיוצר המצב יוצא הדופן , ומצד אחר , הוא בוחן את מידת ההומור ( הפער הקומי ) שבו . היחס בין השניים יוצר את רמת הצחוק וההנאה . רוח מעיפה כובע מעל ראשו של אדם או מישהו יושב על כסא וזה נשבר , אלו הם מצבים משבשי סדר . הדבר נכון גם כאשר מידת השיבוש קטנה ביותר ומתרחשת בפרק זמן קצר . הפרעות רגשיות כמו כעס , חרדה או פחד מפחיתות במידה ניכרת את היכולת להגיב למצבי הומור . כאשר יוצא הדופן יוצר רמת חרדה גבוהה מדי הוא לא מוערך כמצחיק אלא להפך , הוא נתפס כגורם מטריד וסותר הנאה . אפשר לומר שבכל ...
אל הספר