הליצן כטיפוס קומי מופיע בתאטרון היווני בעת העתיקה ( המאה החמישית והשישית לפסה"נ ) בדמות הסאטיר המגוחך . המחזות הסאטיריים החלו את דרכם בחגיגות הפולחן העממיות לאל דיוניסוס . החגיגות האלה שילבו הרבה יין , הומור וליצנות . מדובר בפארסות עממיות , מתובלות במילים גסות , שבין השאר הציגו את הטרגדיות הרציניות ואת הגיבורים הטרגיים שלהן באופן קומי . דמות הסאטיר מקורה בדמויות המיתולוגיות שליוו את האל דיוניסוס , בריות שמחציתן אדם ומחציתן חיה . המחזה הסאטירי השלם היחיד שנותר לפלטה הוא 3 הקיקלופים מאת אוריפידס . דמויות ליצניות הופיעו גם ברומא במחזות הקומיים של פלאוטוס 184-254 ) לפסה"נ . ( במחזהו פסאודולוס ( Pseudoius ) עוצבה הדמות הראשית כטיפוס ליצני - שיער אדום , בטן גדולה , רגליים מעוותות , ראש 4 גדול , עור כהה ופנים אדומים . דמות ליצנית מסוג אחר הופיעה בחגיגות הפולחן העממיות שרווחו ברחבי אירופה בימי הביניים בחסותה של הכנסייה . מבין הידועות שבהן "פסטיבל השוטים" . ( Feastof Fools ) החגיגות האלה התבססו על שוטים אמתיים אך גם על מתחפשים . לעתים היה אחד מאנשי הכנסייה מתחפש לשוטה . תחילה נערכו החגיגות בתוך...
אל הספר