סתירה בין טון הדיבור הסטראוטיפי ובין טון הדיבור המלווה את הטקסט בפועל

כל מילה וכל משפט כשהם מועברים מן המוען לנמען מלווים בטון דיבור שמעצב את המשמעות הסופית של הטקסט . בתוך כך כלולים סוג הצליל , עוצמת הצליל וקצב הדיבור . מילה או משפט שנאמרים מתוך רגש מסוים כמו שמחה או כעס מועברים באופן שונה מבחינת הטון . כשבחור אומר לבחורה ממרחק של שלושים סנטימטר "אני אוהב אותך" יש לצפות ששדר אינטימי זה יועבר בקול רך , בקצב אטי ושקט . אם הוא יצעק את המשפט הזה הוא יפר את טון הדיבור הסטראוטיפי , והמשפט יקבל משמעות שונה לחלוטין . לכל מעמד , בהתאם לקונטקסט , מתלווה טון הדיבור הסטראוטיפי . כך למורה שמלמדת את תלמידיה , או לחבר פרלמנט שנואם במליאה , או לבדרן שמנחה תוכנית בידור בטלוויזיה . אנחנו יכולים לספור אחת , שתיים , שלוש , ארבע וכר מתוך כוונות שונות : 8 להתפאר , להלל , למסור ידיעה קשה , או "למתוח" מישהו . אם מישהו יאמר בקצב אטי מאוד , "אני מאוד , "ממהר זה יישמע קומי . אם מישהו יאמר בקצב מהיר מאוד , "אני לא , "ממהר גם זה יישמע יוצא דופן . גראוצ'ו פונה אל העלמה שעומדת סמוך מאוד אליו ואומר "תודה" בקול צעקני . ה"תודה" שלו מתאימה יותר להתפרש כמו "אני אכה אותך" . { the Races A D...  אל הספר
כרמל