הארי לנגדון ואביו עומדים להיזרק מן הבית השכור משום שלא שילמו שכר דירה : האב : אנחנו עומדים להיזרק מכאן מהר . הבן ( הארי לנגדון : ( זה אומר שאני לא אקבל את האופניים החדשים ? ( נווד , נווד , נווד , ( Tramp , Tramp , Tramp בקטע הזה נוצר פער בין משקלה של היציאה הכפויה מן הבית ובין המשקל שנותן לנגדון לאופניים . יש כאן מעבר מן העיקר אל הטפל שיוצר פער לא סביר , וזה נתפס כיוצא דופן וקומי . גם בקטע הבא בין גראוצ'ו להארפו אנו רואים מעבר דומה . הארפו מגיע לטיפול אצל ד"ר הקנבוש ( גראוצ'ו : ( ( הארפו מחזיק בקבוק שכתוב עליו "רעל" ורוצה ללגום ממנו ) גראוצ'ו : "היי , אל תשתה את הרעל הזה , הוא עולה ארבעה דולר ( A Dav at the Races ) . "לאונקייה נפוצה שמועה שנוסעים סמויים חדרו אל האונייה : רב החובל ( לגראוצ'ו בעל השפם : ( אמרו לי שמישהו עם שפם מטייל באונייה . גראוצ'ו : אתה לא רוצה שהשפם יטייל לבד !? ( Monkey Business ) על אותו עיקרון אפשר לבנות הומור מילולי כלשהו כמו הדוגמה הבאה : ילד הולך עם אביו ומקלף תפוז וזורק את הקליפות על המדרכה . עובר אורח פונה אל האב . עובר אורח : תסתכל , הילד זורק קליפות של תפוז...
אל הספר