למעשה אפשר לכנות את הסעיף הזה "ההומור . "וההספק כפי שציינתי , אחד היסודות העיקריים המנחים את האדם הוא הזמן . אחת השאלות הנפוצות היא מה אנחנו עושים במשך הזמן הזה . כלומר ניצול הזמן . מרגע שהאדם קם בבוקר ועד שהוא הולך לישון , הוא משתדל לנצל את הזמן כמיטב יכולתו . לכל פעולה שהוא עושה או חושב לעשות יש סיבה , כיוון ומטרה . אם אני רעב ואני הולך לקנות מזון אזי יש לי סיבה ( הרעב , ( שמייצרת לי מטרה ( הסופרמרקט ) שמייצרת לי כיוון הליכה . אם אני הולך לעבודה , אני עולה לאוטובוס בכיוון מסוים ועובד לצורך מחייתי וכן הלאה . אני גם יכול להחליט לשבת בגינה ולנוח . גם כאן ישנם סיבה , כיוון ומטרה . נשים לב לשידורי הפרסומת שעניינם "איך תיטיב לנצל את חופשותיך" או "כיצד תרוויח טוב יותר במאמץ קטן , "יותר שנובעים מאותה תפיסה של ניצול הזמן . גם ביחס לניצול הזמן פיתח האדם מודלים . כאן למעשה מתחיל הקשר בין נושא זה ובין ההומור . בכל מצב קומי אנו נמצא את המרכיבים כיוון , מטרה ומאמץ מושקע . יוצא הדופן יתחבר אל אחד או יותר מהמרכיבים הללו ויהפוך את המצב לקומי . אדם שהחליק על קליפת בננה ברחוב סטה בצורה לא רצונית ממגמתו...
אל הספר