לבכי ולצחוק יש פונקציות דומות . שניהם מסייעים לאדם לפרוק מטענים רגשיים ולחוש הקלה . גם הבכי וגם הצחוק משתמשים באותם שרירי פנים , ושניהם עשויים להביא את האדם עד דמעות . "חומר הבערה" של הבכי דומה לזה של הצחוק : סבל , מצוקה נפשית וצער . אולם לצחוק יש "חומרי בערה" נוספים : הצלחה , פתרון בעיות , הבנת מצבים יוצאי דופן וסיפוק נפשי ופיזי . בסוף התהליך האדם הבוכה אמנם פורק אנרגיות רגשיות וחש מידה של הקלה אך אינו חש הנאה , ואילו האדם הצוחק נשאר עם תחושת הנאה גדולה .
אל הספר