הומור תוקפני פסיבי

הומור שבו האדם הצוחק נהנה לצפות במצב קומי אך לא הוא יזם אותו . האם קיימת תוקפנות בצחוקו של אדם שרואה אדם אחר מחליק על קליפת בננה ונופל ? לשאלה זו יש יותר מתשובה אחת . תשובה ראשונה יכולה להיות שהאדם שצפה בנפילה אינו מכיר את האדם שהחליק ונפל והוא צחק למראה המצב הקומי . במקרה זה לא קיימת שום תוקפנות . תשובה שנייה יכולה להיות שהאדם הצוחק מכיר את האדם שהחליק ויש לו כלפיו רגשות שליליים , למשל אם האדם שהחליק הוא מנהל העבודה השנוא עליו , ואז הכעס האצור כנגד אותו אדם שכשל פורץ החוצה ומתלווה אל הצחוק מן המצב הקומי . במקרה זה אפשר לומר שיש בצחוק הנובע מן המצב הקומי מרכיב של תוקפנות . תשובה שלישית אפשרית היא שמי שהחליק על קליפת הבננה ונפל הוא הבן הקטן והאהוב של הצוחק , ואז לא רק שאין רגש תוקפני כלפי מי שהחליק אלא להפך , למצב הקומי מתלווה רגש חיובי של הזדהות ואהבה ולכן הצחוק נטול רגש של תוקפנות . תשובה רביעית אפשרית היא שהאדם הצוחק הגיע לאירוע כשהוא אוצר בתוכו ( עוד לפני שהיה עד לאירוע ) רגש של תוקפנות שלא בא לידי מימוש . הוא קולט מצב קומי ומנצל אותו כדי לפרוק את המטען התוקפני האצור בתוכו . במקרה ה...  אל הספר
כרמל