ודאי יצא לך לצפות ממרחק בקבוצת רוקדים מבלי לשמוע את המוזיקה , או להאזין לבני זוג משוחחים מעבר לקיר במלון , או להקשיב להרצאה של המורה בכיתה ולהתרכז בתנועות ידיו . מצבים שכאלו יכולים להיתפס כקומיים ולעורר צחוק . העיקרון שעומד ביסוד המצבים הללו הוא החסר המקרי או המכוון של אחד החושים במצב נתון . במצב שכזה אחד החושים או יותר יוצאים באופן זמני מכלל פעולה . במקרה של קבוצת הרוקדים והמורה בכיתה חוש השמיעה יוצא זמנית מכלל פעולה . במקרה של האזנה מעבר לקיר , חוש הראייה מנוטרל ולכן אי אפשר להשלים את התמונה . בכל המקרים הללו יש חסר כלשהו שמונע קליטה מלאה של המצב האמתי . החסר הזה יוצר מצב יוצא דופן קומי . החסר של אחד החושים יכול להתרחש בשני אופנים , א . חסר רצוני מבוקר - חסר נשלט . אני יכול להימנע באופן רצוני משימוש באחד החושים שלי , אם על ידי סתימת האוזניים וקליטה ויזואלית של המורה בזמן הרצאה , או עצימת העיניים ושמיעת דיבורים בקרבתי . זהו חסר רצוני מבוקר . חסר רצוני מבוקר מתרחש כשאנחנו לא מרוכזים מחשבתית . לדוגמה : המסך בהצגת הטרגדיה אותלו עולה . יאגו מופיע על הבמה ואחד הצופים פורץ בצחוק . באותו הרג...
אל הספר