הדגדוג הוא מקור צחוק שונה מאלו שהכרנו עד עתה . הצוחק הוא נשוא הדגדוג . הוא אינו צופה מן הצד אלא חלק מן התהליך . דרך זו להפקת צחוק מעלה שאלות מעניינות , כמו למשל מדוע כשמדגדגים אותנו אנחנו גם צוחקים וגם כואב לנו ? וכן , מדוע איננו יכולים לדגדג את עצמנו ולצחוק ? ולאיזו מטרה נועד הדגדוג ? בראש ובראשונה יש לומר שהדגדוג הוא סוג של משחק חברתי . במשחק הזה משחקים בדרך כלל שני בני ארם . האחר מדגדג והאחר מדוגדג ואפשר להחליף תפקידים תוך כדי משחק . דגדוג עצמי אינו מפיק צחוק . כמו כן צריך שייווצר מגע פיזי בין המדגדג למדוגדג . התגובה לדגדוג מתבטאת בכמה אופנים . יש כאלו שהדגדוג מעורר בהם צחוק מיידי , אחרים פורצים בצחוק לאחר זמן מה , ויש כאלו שנשארים אדישים . מכאן אפשר להסיק שהדגדוג איננו תלוי אך ורק בפעולה הפיזית של הדגדוג . יש עוד משהו שמתלווה אל הפעולה הפיזית של הדגדוג והשילוב ביניהם מעורר צחוק . הדבר הנוסף הוא ההסכמה להשתתף במשחק . במשחק הדגדוג שני הצדדים צריכים להכיר זה את זה ולהסכים לשתף פעולה . המדוגדג לא יצחק אם אינו מכיר את זה שאמור לדגדג אותו . ההיכרות ביניהם מגדירה את גבולות המשחק ומשרה תחו...
אל הספר