מקור הצחוק הבסיסי ביותר הנו סיפוק פיזי . אכילה ושתייה הם הגורם הראשון להנאה ואולי העתיק מבין כל המקורות . כשהאדם אוכל או שותה לעתים הוא מחייך או צוחק . החיוך והצחוק הם ביטוי לתחושת הסיפוק שיש לאדם בשעה שהוא מזין את עצמו . לא פעם כשאנו אוכלים מאכל ערב לחיך , או כשאנו שותים משקה טעים אנו מעלים חיוך על שפתינו ואף פורצים בצחוק . כך כתוב בספר קהלת : "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש , כי אם לאכ יל ולשתות ולשמוח והוא י לונו בעמלו כל ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש" ( קהלת ח , טו . ( התגובה הזאת למזון מופיעה כבר בימיו הראשונים של התינוק . זהו המקור הראשון שמעלה אצלו חיוך או צחוק . ולנטין ( Valentine ) טוען שבימים הראשונים של החיים ביטויי הכאב חזקים יותר מביטויי ההנאה , בין השאר כדי שהילד יוכל להודיע לאמו שהוא חש רעב , כאב או פחד . ולנטין עוקב אחר התפתחות חמשת ילדיו , ומבחין בסימן הראשון של הנאה ביום השישה עשר , כשאחד מילדיו משמיע לעתים קרובות גרגורים של שמחה לאחר יניקה ואמבטיה חמה . את הצחוק האמתי הראשון הוא אבחן אצל אותו הילד ביום השלושים ותשעה ואז היה הצחוק קשור ליניקה . לד...
אל הספר