ברגסון הקדים את פרויד בכך שמצא את הקשר בין החלום ובין הקומי . ברגסון מוצא דמיון בין התהליכים המתרחשים במוח בזמן קליטת מצב קומי ובין התהליכים המתרחשים במוחו של האדם בזמן החלום . האבסורד הקומי לדעתו דומה למה שמתרחש בחלום . בשני המצבים משתמשת המחשבה בעולם החיצוני כתירוץ להפעיל את הדמיון . זה שחולם מנצל את מה שקלטו החושים שלו בזמן הערות כדי ליצוק ממשות לזיכרונות המועדפים עליו . כך לדוגמה , קולות של הרוח הנושבת בארובה הפכו בזמן החלום - בהתאם למצב הנפשי של כל אחד ולרעיון שמעסיק את דמיונו - לנהמות של חיות פרא או לשירה נעימה . כך גם בקליטת מצב קומי . מוחו של האדם הצוחק בוחר להשתמש בחומרים שהוא קולט באמצעות חושיו מן העולם הממשי והופך אותם בדמיונו למצבים קומיים .
אל הספר