ברגסון טוען שכאשר אנשים צוחקים למעשים יוצאי דופן של אנשים אחרים , הצחוק הוא הבעת ביקורת על אותם מעשים . ברגע שהחברה מזהה באדם נוקשות כלשהי באופי , בגוף או במחשבה היא מיד חושדת שמדובר בפעילות שמבקשת להרחיק את אותו אדם מן המרכז המשותף שנמשכת אליו החברה . הצחוק הוא מחווה חברתית שתפקידה לדכא את המעשים הקיצוניים ולהגמיש את כל מה שנתפס בנוקשות בעיני החברה . הצחוק הוא קודם כול תיקון . הוא נועד להשפיל את האדם שהוא מכוון אליו ולתת לו תחושה לא נעימה . בעזרת הצחוק נוקמת החברה על ה"חופש" ( להיות שונה מן החברה ) שלקח האדם לעצמו .
אל הספר