ההומור והצחוק הנובע ממנו הם מרכיב חיוני במנגנון ההגנה וההישרדות של האדם . על כך ועל ממצאים אחרים תוכלו לקרוא בספר זה . רבות נכתב על ההומור והצחוק למן הפילוסופיה היוונית ועד ימינו . טבעי הדבר שביטוי כה שגור ושימושי כמו צחוק יעורר את השאלה מדוע אנחנו צוחקים . שהרי לכל פעולה בטבע יש סיבה ומכאן שגם לפעולת הצחוק צריכה להיות סיבה . הניסיון להבין את ההומור והצחוק ואת הגורמים שמפיקים אותם מעורר עניין רב גם היום . המפגש הפילוסופי הראשון עם הנושא נמצא בכתבי אפלטון . אריסטו מייחד בפואטיקה שלו כמה שורות לקומדיה . ישנו ספר שמיוחס לאריסטו ויוחד כולו לקומדיה , שאבד ולא נמצא עד היום . בין האבדות המצערות נמצאים גם שני כתבים יווניים נוספים של גורגיאס ותאופרסטוס ( Gorgias & Theophrastus ) שעסקו בקומי . במאה הראשונה לפסה"נ קיקרו , ( Cicero ) מגדולי הנואמים של רומא , מייחד חלק מספרו השני על תורת הנאום להסברת היתרונות שיש להומור 1 בתוך מבנה הנאום . בספרו הוא מבחין בין סוגים שונים של הומור - הומור מילולי , הומור של מצב והומור של תכונות אופי . את ההומור המילולי הוא מסווג לפי קטגוריות : דו משמעות , הפתעה , משח...
אל הספר